לא היססתי לפעול נגד מוקדי כוח, גם כשניסו לחסל אותי. מתוך דה-מרקר

מצער מאוד לקרוא דווקא בעיתון שרואה את עצמו כאביר הדמוקרטיה, מאמר שמסמן מטרה ומתעלם לחלוטין מהמציאות ובעיקר מכל התשובות שנמסרו לכותב לפני פרסומו.


המאמר, פרי עטו של שוקי שדה, מצייר תזה דמיונית שמבוססת כל כולה על אינטרס שלא קיים. לא פניתי למפעלי העופות בדרישה שיפחיתו את פעילותם, כמו שלא פניתי לנובל אנרג'י בעניין הזיהום מאסדת לווייתן - אלא לשר להגנת הסביבה (אפשר לנחש שגם הכותב לא פונה למו"ל בדרישה להפסיק את הדפסת הנייר בשל כריתת היערות ואף אחד לא יקרא לו "צבוע"). אני כחברת כנסת פונה אל הריבון, אל הרגולטור, או אל הציבור. אני לא צריכה טובות ממפעלים פרטיים. זה חלק מההבנה ששינויים בהרגלי הצריכה תלויים קודם כל בכל אחד מאיתנו, והם שינויים איטיים שברוב המקרים לא קורים ביום אחד.


גם במהלך הבחירות האחרונות, במסגרת השקת "גרין ניו דיל לישראל' מטעם התנועה הירוקה והמחנה הדמוקרטי, קראתי בפירוש להפחתת צריכת הבשר. זה אומר שפעלתי הלכה למעשה נגד האינטרסים שעליהם מדבר הכותב.


גם כשהייתי חברת מפלגת העבודה, לא היססתי לפעול נגד מוקדי כוח כמו קק"ל וההסתדרות למרות שזה עלה לי בניסיונות חיסול בפריימריז יותר מפעם אחת. את כל הדברים האלה אמרתי לכותב לפני פרסום המאמר, אבל למה להרוס את התזה?


ככלל, לא "קיבלתי" את המקום השני ברשימת המחנה הדמוקרטי - אני הקמתי את המחנה הדמוקרטי יחד עם שותפיי. גם לפני כן, איש לא עשה לי "טובות" - נבחרתי למקום השני בפריימריז בין עשרות אלפי מתפקדים בבחירות להנהגת "העבודה".


נלחמתי ואני עדיין נלחמת על כינון מחנה שמאל גדול עם שורה של שותפים, לרבות התנועה הירוקה שבראשה אני עומדת. החיבור שלי לנושאים הסביבתיים התחיל הרבה לפני שזה נהיה "אופנה", ואת רשימת המאבקים הסביבתיים שניהלתי יחד עם תושבים מכל הארץ, שהופקרו על ידי הממשלה לטובת האינטרסים של חברות ענק - יכול היה הכותב לברר בקלות, ולנסות להתעניין בשאלה חשובה לא פחות - מדוע התקשורת היא שנהגה להתעלם מהם (עד שזה נהיה טרנד). למעשה, גם השבוע התעלמה התקשורת ו-TheMarker בכללה, מהצעת חוק דרמטית שהגשתי עם חבריי למחנה הדמוקרטי ותכליתה הכרזה על מצב חירום אקלימי בישראל והצבת יעדים ברורים להפחתה אקוטית בפליטת גזי החממה. למה לסקר אם אפשר לצקצק?


לסיכום, יש בי הערכה רבה ל-TheMarker ולכותביו. אבל לפעמים נדמה שלצד הרצון להילחם בקבוצות הכוח שמכופפות את החוקים לטובת האינטרסים שלהן - העיתון מנסה בכל הכוח לשים את כל הפוליטיקאים באותה המשבצת - כאילו כולם יתכופפו בעצמם, בדרך זו או אחרת, לאותם האינטרסים. הבעיה עם אמונה כזו היא לא רק שאיננה נכונה - אלא שהיא מסייעת דווקא בידי אותן קבוצות כוח לגרום לציבור לאבד תקווה שאפשר אחרת. בהעדר כל אמון - בכל הפוליטיקאים ללא קשר למעשיהם - אין שום דרך לשנות את המצב הקיים.




סתיו שפיר Stav Shaffir

טלפון ליצירת קשר: 050-623-0244

דואר אלקטרוני: join@stavshaffir.co.il

  • White Facebook Icon
  • White Twitter Icon
  • White Instagram Icon
  • White YouTube Icon